מומחים בתחום הפיקוח הבינלאומי והאמריקאי בפרט.

אז במה מדובר?

אם הגעת לכאן, כנראה שניתקלת לפחות באחד המושגים:

וואסנר

אפ"י

EAR

ITAR

MTCR

EAR-99

פיקוח על ייצוא ביטחוני

פיקוח אמריקאי

ציוד דו-שימושי

הצהרת END USER

END USER

רשימות שחורות

רשימות סנקציות

בעמוד זה נעזור לך להבין כיצד להתמודד איתם.

ראשונית, למי זה רלוונטי?
אם חברתכם/חברה בה אתם משקיעים, פועלת או רוכשת בתחומים הבאים:

פיתוח תוכנה

מפוקח

פיתוח חומרה

מפוקח

ייצוא נשק

מפוקח

שימוש בהצפנה

מפוקח

ייצוא מוצרי הייטק

מפוקח

פיתוח רכיבי תקשורת

מפוקח

פיתוח מוצרי סייבר

מפוקח

ייצוא רכיבים אלקטרוניים

מפוקח

SAFE-ZONE

פיקוח היצוא הביטחוני כיום בארץ

במדינת ישראל נושאי הפיקוח על היצוא הביטחוני והפיקוח על הייצוא הדו שימושי, נמצאים תחת אגף אפ"י (אגף הפיקוח על הייצוא הביטחוני) במשרד הביטחון ותחת אגף הפיקוח על הייצוא הדו שימושי במשרד הכלכלה. ההחלטה למי לפנות בבקשה לקבלת פטור מרישיון ייצוא בטחוני או פטור מרישיון דו-שימושי כמו גם לקבלת רישיון ייצוא ביטחוני או רישיון ייצוא דו-שימושי, הינה החלטה מורכבת הנגזרת הן מהרגולציה הישראלית, הן מהמוצר עצמו והן מהמשתמש הסופי ומשתמשי הביניים – מומלץ מאוד לקבל ייעוץ בתחום הייצוא הביטחוני וייעוץ בתחום הייצוא הדו"ש לפני שמקבלים החלטה הרת גורל זו.

איך אנחנו יכולים לסייע?

חשוב להבין:

הפיקוח האמריקאי

האמריקאים רואים בעצמם השוטר של העולם ומבחינתם החוק האמריקאי תופס בכל העולם. להבדיל ממדינות אחרות יש להם מנגנוני אכיפה הפועלים ביעילות בכל העולם – יחידות האכיפה האמריקאית.

כל מי שעוסק במוצרים (חומרה, תוכנה, הצפנה, חומרי גלם אמצעי פיתוח ואמצעי ייצור) ממקור אמריקאי (וזה כולל ייצור בארה"ב, שימוש בידע אמריקאי לפיתוח המוצר, שימוש בכסף אמריקאי בשלבי הפיתוח או הייצור)  כפוף ל EAR ול ITAR.  בהקשר זה חשוב להבין שלכל מוצר יש קוד ECCN שמגדיר האם נידרש RE EXPORT LICENSE . רבים הישראלים הטועים לחשוב שמוצר שהגיע לישראל ללא הצהרות שימוש/משתמש סופי (END USE / END USER) ניתן לשילוב במוצר ישראלי ולמכירה לאן שרוצים בלי RE- EXPORT  אמריקאי.

זו טעות חמורה הנובעת מאי הבנת אמנות הפיקוח על הייצוא האמריקאיות שמחייבות בקרה על כל ייצוא ציוד אמריקאי.

נקודה נוספת שגוררת היתקלות בפיקוח האמריקאי הבינ"ל היא נושא
 ה 99-EAR שהישראלים מפרשים לא נכון את נושא ה- NLR כאילו אינו נידרש לרישיון – וזה בפירוש לא תופס לחלק ממדינות היעד, חלק מהמשתמשים וחלק מהשימושים.

הבעיה היותר גדולה הינה ברשימות השחורות או מה שמוגדר כיום רשימות הסנקציות הן רשימות הסנקציות האמריקאיות (ויש 19 כאלה שמתעדכנות מדי יום) והן רשימות הסנקציות של האו"ם שגם אותן האמריקאים אוכפים.

והן חלות על כל ייצוא וכל ייבוא מכל ולכל מקום בעולם – חייבים לבדוק הן את הספקים, המובילים והן את הלקוחות ומשתמשי הביניים ולוודא שאף אחד מהם לא ברשימות הסנקציות האמריקאיות.

הבדיקה חייבת להתקיים לגבי כל יישות מספר פעמים בגלל השינויים התכופים ובמערכות שלנו תוכלו לקבל המלצה מסודרת מתי לבדוק לפי סוג העיסקה.

שימו לב!

רבים שואלים: אז מה יכול לקרות לי אם לא אציית לפיקוח האמריקאי?

ובכן, עצם קיום חקירה בהקשרי ייצוא ביטחוני או דו"ש כבר מפריעה לעסקים

תהליך החקירה על הפרת חוקי הייצוא הינו תהליך מתיש, יקר (זמן, עורכי דין, יועצים אמריקאיים וכו).

הענישה על הפרת חוקי הייצוא האמריקאי הינה משמידת ערך חברה, ויכולה אף לפגוע אישית בנושאי המשרה. לא נידרש תהליך הרמת מסך!

ואלו הם הסכנות:

SAFE-ZONE

פתרון יעיל וחדשני

כפי שידוע לכולם עולם הציות והפיקוח הינו סבוך ומצריך מומחים חיצוניים על מנת לנווטו בהצלחה. לא עוד!

בעזרת סט הכלים הייחודי של חברת סייפזון ניתן ביעילות וזריזות להכשיר כל בעל מקצוע לקצין ציות מופתי.

יתרונות השימוש בתוכנה:

בואו נדבר

השאירו פרטים וניצור קשר בהקדם

נשמח לדבר איתכם, להסביר ולהדגים כיצד עובדות המערכות, ואיך אתם יכולים להיות מוגנים ורגועים.

בואו לנסות את המערכות שלנו

בחינם לגמרי.

בהתנסות אנו בטוחים שתלמדו על הקלות והיעילות של השימוש בSafe-Zone.

Safe-Zone ® כל הזכויות שמורות.